בן יפה ומרדכי. נולד ביום י"ט בטבת תש"ו (23.12.1945) ברחובות. בילדותו התגוררה המשפחה במחנה הצבאי צריפין, שבו שירת אביו בצבא הקבע, בהמשך לשירותו הקודם במנגנון הקבע של ה'הגנה'. המשפחה העתיקה את מקום מגוריה לצהלה בתל אביב ובה למד עודד בבית-הספר היסודי. את לימודיו התיכוניים החל בגימנסיה 'הרצליה' ובהמשך בפנימייה הצבאית של חיל-האוויר בחיפה.

עודד התגייס לצה"ל בשנת 1963 והתנדב לשרת בחטיבת הצנחנים, בחיל הרגלים ובחיל מערך הגנת הגבולות, בהם מילא תפקידים שונים בסיירות המובחרות 'שקד' ו'חרוב' ונתמנה לסגן מפקד סיירת 'חרוב'. בשנת 1966 נשא לאישה את יהודית ולזוג נולדו ארבעה ילדים.

במלחמת ששת-הימים, והוא קצין צעיר, היה בין הלוחמים לשחרור ירושלים. באחד המרדפים אחרי מחבלים בסביבות אל-עריש, והוא כבר מפקד פלוגה, נפגע עודד בגבו ועל אף הכאבים, שלא הרפו ממנו, עמד על כך שיינתן לו להמשיך בתפקידו המבצעי ביחידה הקרבית. משהחמיר מצבו הגופני, נאלץ לעבור סדרת ניתוחים בגבו, שבאחד מהם נפגע עצב בגבו וגרם לשיתוק בחצי התחתון של גופו. על אף זאת הועלה לדרגת סגן-אלוף ומונה לתפקיד בכיר בהגנה המרחבית בגבול לבנון. הפגיעה החמירה והוא רותק לכיסא-גלגלים.

עודד היה בוגר המכללה לפיקוד ומטה וכן תלמיד באוניברסיטת תל אביב בנושא מינהל ציבורי והיסטוריה. בנעוריו השתייך לצופי צהלה ולאגודת 'הפועל' בכדורגל. בהתבגרו עסק בצניחה חופשית. ציד, דיג, וקליעה למטרה.

ביום ל' באב תשמ"ו (4.9.1986) נפל עודד בעת שירותו והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. הניח אישה, שתי בנות, שני בנים, הורים, אחות ואח.